יום שלישי, 9 במרץ 2010

אהבתיהם


זרים ולא זרים רבים העירו לי כי אולי ניתן להבין שאני לא כל כך מרוצה מהאמהות.
שכמו במאמרים שונים ומגוונים האמהות הפכה קצת לאי מהות.
אותם זרים (ולא זרים) אף הוסיפו שהבנות שלי יום אחד יקראו הכל.
ועוד משהו,
יש אנשים שאני (ממש במו עצמי) שולחת להם את הבלוג לקריאה, נניח אנשים שמככבים בו,
נניח ההורים שלי,
נניח אותן חברות מדוברות,אולי אפילו בעלי.
ולכן הרשומה הזו מוקדשת לכל מה שטוב, שעושה אותי מאושרת, שנותן הרבה טעם לחיי.
ולפני שמתחילים אני רוצה להדגיש - בעיקר לעצמי- שזו רשומה ראשונה מהסוג, כי בטוח שבשניה שהיא תיסגר אני אזכר באותה הכמות של דברים נוספים ואפילו אעלה בחזקה...
יללה:
את התמונה הזו שראיתי באמת ופוסטרה תלוי בסלוני:

ריח של גשם ראשון
ריח של תינוקת אחרי הלידה מייד (וגם כמה ימים אחר כך)
להניק
לאכול ביסלי גריל
לשתות קולה
לראות בנות גילמור
לקרוא "שירת הסירנה"
או כל ספר של עירית לינור כולל תרגומים
מקלחת חמה בחורף
מצעים נקיים
לצבוע בטושים בלי לצאת מהקוים
לצייר בצבעי מיים
לראות את הסרט "אהבה ממבט שלישי" (crossing dellency)
לקרוא רכילות באינטרנט
לשמוע נורית גל רון
וגידי גוב
לראות ביו טיוב את שלמה בראבא (כל מה שיש להציע)

לקרוא  בעיקר ספרים חדשים
לקחת ראשונה את הילדות מהגן לפני כל האמהות
לנהוג בין 11:00-12:00 (יש המילה האחרונה בגל"צ)
נעלי אולסטאר
כפכפי נאות
רק ג'ינס
לדבר עם בני משפחתי בטלפון
להקריא ספרי ילדים
יקיצה טבעית (שמישהו יזכיר מה זה...)
מסיבות חנוכה בגן
לאפות
לכתוב סיפור קצר ולזרוק אותו כי הוא מחורבן
לרכל עם חברות
את ההורים שלי
לשבת לבד בבית קפה ולכתוב מכתבים שלא יישלחו
קוראסון שקדים חם וטרי
כובעים (לא חובשת - אני מייד נראית דוסית- יש לי לוק כזה)
להכין תחפושות בפורים
לקנות תחפושות בפורים
מסטיק בזוקה
לכתוב את החוכמות של בנותי במחברת
חרוזים (לא מילוליים)
למלא עגלה באיקאה, להשאיר אותה בקופה וללכת לקנות נקניקיה (ואף עשיתי זאת 3 פעמים לפחות- מומלץ)
לקרוא מכתבי אהבה (כאילו שנכתבו לי וסתם- מכתבי אהבה)
לעשות דברים שאני גרועה בהם דווקא - למשל סריגה- צריכים מדף?
לראות תיאטרון
כל מה שבצבע כחול
לקנות מתנות
לשיר בקולי קולות שאני לבד באוטו (האוטו הראשון שלי היה בלי רדיו- זה מכאן)
לדבר לעצמי באוטו (אף אחד לא יודע שאין לי דיבורית)
בכלל - לנהוג
שאני עצמאית ולא שכירה
שאני נשואה ולא רווקה
שאני אמא
קרטיב לימון
כל מה שגיל חובב כותב
את האחים שלי
לגהץ
להיות בועד הורים
לטייל בנגב
שעוני סווטש
את רוב השירים של סטינג
את מכונת התפירה של סבתא שלי
יום בתל אביב ובערב לחזור הביתה
להיות בהריון
לקנות שתילים חדשים
לקנות לבת שלי בדיוק מה שהיא רצתה- ככה סתם- כי אני מכירה אותה
להתחבר עם זרים גמורים
ערבי חג
לטוס לחו"ל
ובעיקר בעיקר את המשפחה הפרטית שלי.

והמתכון?

עוגיות חמאה של גיל חובב

200 גר' חמאה ללא מלח
1 כוס סוכר (או אבקת סוכר- יש פחות תחושת סוכר בשיניים באכילה למי שלא אוהב...)
שתיים וחצי כוסות קמח רגיל (לא תופח)
חצי כפית סודה לשתיה
ביצה

לערבב הכל ביחד (אפשר ורצוי במיקסר)
לעשות כדורים בגודל זית
להניח על תבנית עם נייר אפיה ולשטח כל "זית" עם מזלג רטוב -
ככה נוצרות עוגיות עם פסים.

למות מהריח ולאכול....

7 תגובות:

Unknown אמר/ה...

את פשוט נהדרת ומוכשרת...
אוהבת.
סוזי

sisukey אמר/ה...

אוהבת אותך, גם מרחוק (-:

הדס החיפושית אמר/ה...

אני אוהב את מה שאת כותבתוגם את דרך הכתיבה והמחשבה.אבא

הדס החיפושית אמר/ה...

אבא שלי הגיב בשמי... תודה לכולכם! אוהבת בחזרה...

איילת אמר/ה...

פתאם הבנתי את האמרה שאומרת שאנחנו מורכבים מכל כך הרבה דברים. פשוט גאוני! תודה יקירה, נהניתי , כרגיל.

הדס החיפושית אמר/ה...

ואילו הדברים הטובים שאנחנו עשויים מהם (יפה מאוד אמרת...), חכי חכי לטור עם הדברים שלא....

איילת טל אמר/ה...

אוי יקירתי...כמה שאני מתגעגעת..את הטובה מכולן !