לפני כמה שנים חזר אחי הצעיר מטיול במזרח עם חוויות ושלל מתנות.
אני קיבלתי גם מחברת נייר אורז כרוכה בבד כחול ונקשרת בחוט.
"מחברות ציטוטים" יש לי עוד מימי התיכון, אז עוד לא היה אינטרנט עמוס בציטוטים ומובאות ואני מאוד חיבבתי דברי חוכמה- העתקתי יפה למחברות- 8 מחברות עד היום אם להיות מדויקת.
באחד הדפים במחברת הזו, הנוכחית מהבד ההודי, שכבר מכהנת במקביל לאינטרנט- אני מעתיקה משפטים שעושים לי את זה- מספרים. הם עוד לא מצוטטים במרחבים הוירטואלים.
והנה- מתוך באבא ג'י של יונתן יבין (ומתי כלנו נבין שהוא היבין הנחשב?!? אני כבר הבנתי):
"ישבתי ועישנתי וחשבתי עליה, על אחים בכלל.
שהם כמו אברים שלך,שהם משפחה, אבל לא במובן הראשוני של הורים,
שהם זולת- אבל לא כמו חברים וודאי לא כמו זרים. שהם מחזיקים בדם שלך, והדמיון ביניכם מוכיח שאתה לא חד פעמי. שהם החָבַרות המתחרות שלך בענף אהבת ההורים
ושהיחסים ביניכם ישמשו מודל לכל האינטראקציות החברתיות בחייך..."
אני עושה זום אאוט קטן על בנותי.
שלוש יצורות שונות בתכלית ודומות להפליא.
אני יכולה לערוב שבכולן אותם חומרי הגלים. כולן גם נאפו באותו התנור ובאותן טמפרטורות. כמעט אותן הדקות בדיוק.
וכל אחת סרט שונה לגמרי. לא אותן התכונות המובילות, לא אותו חוש ההומור, לפעמים הן נראות לי דומות ולפעמים שלישית מה קשור.
בעיקר מעניין לי מאוד כאן ואני ממש לא יכולה לראות, אפילו לא בקצה האופק במעורפל- מה צופן להן העתיד- איך הן תהינה כמבוגרות? הן תהינה חברות? יריבו? יהיו טובות לאבא ואמא?
ומה הן יעשו כשיהיו גדולות?
דווקא כאן אסתכן בלהיות שוטה (כאילו שאני כבר לא עכשיו...) ואנבא: אחת תיגע באופנה, השניה בבעלי חיים ואנשים- כנראה באופן משולב, והשלישית? תתכנן בתים/ערים/עיצוב... נו שוין,
ניפגש עוד 20 שנים קצרות ונראה מה ייצא...
ככה גם בבית אבא שלי-
הדמיון מלכתחילה היה בעייתי- אני בת והם בנים,
אבל- כשאני עזבתי את בית הורי - היו צריכים אי אילו נסיעות של טנדרים וואנים מהקיבוץ של הדודים...
אחי עזב בערך עם תיק גב.
אני צבעונית ומבורדקת, הם מסודרים.
אחד ישן עד מאוחר ושניים קמים כשאומרים בוקר טוב,
מה משותף לכולנו? הומור ציני, חיפוש תמידי, ואהבה אחד לשני, גם דאגה, גם אם לא מדברים 3 פעמים ביום, תמיד דואגים ואוהבים. ככה זה בצד הזה של פולניה.
אה, ושלושתינו חייבים לקרוא משהו בזמן האוכל- עיתון, החוברת של כרטיס האשראי, את התוית על היין ו...הבנתם את הרעיון...
הפעם קצת קצר- כמו שיחת טלפון עם בנים...
פלא שכישורי הליהוג בטלפון לוקים?! -יש לי אחים בנים!
"מה קורה?, מה הענינים? הכל בסדר? טוב ביי..."
מתכון חדש בבית דושי באדיבות עמר בכורתי- פריטטת תפודים.
טוב ביי.
פריטטת עמר
1/2 ק"ג תפודים קלופים ומבושלים עד שכמעט מוכנים לפירה (טיפה פחות)
4 ביצים
4 כפות קמח
1/4 כוס חלב
200 גר' מוצרלה או "עמק" מגורדת
1/2 חב' חמאה או 2 כפות שמן קנולה
מלח ופלפל
טורפים את הביצים, חלב, קמח לתבלינים לבלילה אחידה.
מצננים את התפודים המבושלים, פורסים אותן לפרוסות ברוחב 1/2 ס"מ ומטגנים בשמן קלות (לא צ'יפס),
ואז:
יוצקים מצקת מהבלילה למחבת בה טוגנו התפודים ומסדרים שורת תפודים, עליה זורים גבינה, ושוב- בלילה, תפודים וגבינה עד שכבה אחרונה של תפודים שמכוסה רק בבלילה.
מטגנים על אש קטנה לפחות 10 דק',
ואז- הופכים- או לבד (אם אתם אמיצים) או בעצזרת צלחת- מכסים את המחבת בצלחת, הופכם את התכולה לצלחת,ו אז מחליקים את ה"עוגה" ההפוכה מחזירים למחבת.
תהנו ותשמינו בכייף...
