יום שלישי, 19 באפריל 2011

דיונים בנושא הפסח- ולראשונה- חמתי מפציעה בבלוג עם מתכון


אזהרה- יש אנשים שהסקס אפיל של ליל הסדר שאני עומדת לתאר להלן עשוי לגרום להם לחולשה כללית, תחושת בחילה ונימול ביד שמאל... לא להיבהל- התגובה אך הגיונית אם את/ה לא בן/בת משפחתי והתסמינים לא מצביעים על בעיה רפואית או נפשית- אולי אפילו ההפך...

אז יללה,
יש מגזרים שלמים שעושים שמיניות באויר כדי להימנע מליל הסדר- אני?! תנו לי אחד כמו אתמול בכל שנה- ואני בהחלט מאושרת מאוד.
לפני שלוש שנים- אם זכרוני אינו מטעיני - איכשהו כולנו "הברזנו" לדוד יקי מהסדר.
הרהיב עוז- אחיו היחיד (להלן אבא שלי) ונסע ליוון.
געוולד...
מאז הכריז דוד יקי שהסדר מאוד מאוד מאוד חשוב לו- וכולנו מבקשים לא לזרוק זין בכללי- ולא לחשוב על הימלטות מהסדר בספציפי - ולהגיע בשנה היעודה (דוד יקי מכיר בנישואין, אוהב את בני זוגינו- אמנם פחות את העובדה שאנחנו צריכים מידי שנה להיות "בצד השני" - אבל הנימוס מחייב),
בקיצור- השנה כולנו אצלו.
בספירה הראשונית היה חשש שלא יהיה מקום. מקורות יודעי דבר מסרו לי שהיתה מחשבה רצינית לחלוטין לשבור קיר, המקור מצטט את דודתי מירה שטענה ששני אנשים לא צריכים כל כך הרבה חדרי שינה...


ועכשיו פאוזה למטרות הכי טובות שאני מכירה- בשתיים בלילה לפני ליל הסדר- נולד לי אחיין חדש!
(יש לי רק אחד- אח שלו- ככה שהתרגשותי גדולה...)
אז  ברוך הבא איילי מתוק לעולם!
(ובגלל זה לא היה צריך לשבור קיר והעולם תודה רבה לא שינה את מסלולו לכיווני שיפוץ- רק ילודה).

כדי לתת הבהרה ראשונית ומאוד חשובה על ליל הסדר אצלינו- אפשר פשוט לספר שעל כל חצי פסקה יש שיר,
אמיתי מההגדה, מאומץ על ידינו מהנקרה בדרכינו ודרכי אימותינו המורות, או שיש כמה - שאני נשבעת- שמתהווים בעצם משנה לשנה: מולחנים, מעובדים והופכים למשהו שכולנו נהנים לזייף ביחד.

ישב בעלה של בת דודתי ההריונית וטען בתוקף שבסדר הראשון שהוא נכח התנהגנו למופת- הוא לא מבין איך זה מחמיר מפעם לפעם, חשוב לציין- שהוא זה שישב בסוף עם השירונים וניצח על השירה בציבור....

אבא שלי ששתה הרבה, ולא תירוש, בחר לפזם לאורך כל ההקראות של כולם את שירי החג- משל היה רקע למצגת על פסח, ובידיו (כשל ניהולי/אופרטיבי) היתה הגדת "הלילה הזה" - עמוסה במידע והרחבות:
"ידעתם שביהדות אפגניסטן היה נהוג להשליך בצלים ושמים אחד על השני לזכר המכות?"(נשבעת שלא המצאתי כלום), וכשהוא הקריא כולנו זמזמנו לו כקונטרה את נעימת הנושא מעמוד האש.
הילדות היו מדהימות רוב הזמן, שרו, רקדו ושיתפו פעולה (יש יאמרו- דור שלישי להפרעה), כאילו שהיינו צריכים אותן כתירוץ- מי שלא ראה שלושה דורות רוקדים על שטח פנוי של מטר רבוע "באילו הידיים" לא ראה שמחת הפסח מימיו...

בקיצור- צחקתי כמו שלא צחקתי מזמן- זו הנישה האקולוגית שלי- איתה אני חולקת את חוש ההומור, את השמחות, האהבות והכאבים. וצודק הדוד יקי- אין כמו הסדר שלנו בעולם, ומי שלא רוצה- לא צריך...

הקומיקס הכי הורס על ליל הסדר שאני מכירה- דניאלה לונדון דקל, ומייד אחריו מתכון של חמתי- רוחל'ה לעוגת פסח מנצחת...


עוגת קרמבו לכל השנה ולפסח
מרכיבים:
5 ביצים
1/2 כוס סוכר
חב' פודינג וניל
חב' פודינג שוקולד
2 שמנת מתוקה
1 כוס חלב
 100 גר' שוקולד מריר
50 גר' חמאה


להקציף את החלבונים והסוכר לקצף יציב, ולהוסיף לאט את החלמונים.
להוסיף את חבילת הפודינג השוקולדים ולהמשיך להקציף.
לאפות בתבנית משומנת עד  שהקיסם יוצא יבש.
לצנן.
להקציף את שני יכלי השמנת, עם פודינג הוניל וכוס החלב.
למרוח על העוגה ולקרר במקרר.
להמיס את השוקולד עם החמאה באידוי (בן מארי), ולהחליק על הקצפת.
לשמור במקרר - בעיקר מבני הבית...

פסח שמח!!!!


יום רביעי, 6 באפריל 2011

רשימת מלאי/מצאי


בודקת לקראת הפסח מה יש,
מה הלך, מה חזר, למה יש לשאוף וממה להימנע:
א. כרגיל, קלישאתי והכי שיש- ילדות (הערת הכותבת טפו, טפו, טפו וחמסה חמסה)
ב. הורים ואחים בריאים.
ג. בעל- בהחלט.
ד. דאגות- תודה לשואל- לא הלכו לשום מקום.
ה. בריאות מפוקפקת ללא בדיקות או בירורים- בוודאי.
ו. (טעם הדרעק בפה שריר וקיים).
ז. משרה וחצי והמון סיפוק- להלן השינוי הגדול.
ח. פירגון מוגבל מאוד למצב- שוב- אכן כן.
ט. חזרו למקומותי:
- החיבה הגדולה לשירה (שנחה לה עשור ומשהו) הכוונה לא לבחורה בשם שירה אלא לשירה עצמה (poetry).
- היכולת לקרוא ספר בשעה מבלי אבחנה של טוב, רע, מזובל או משובח.
- שוב התפתח לכדי איבר שלם- האיבר ההוא שאני צריכה להשקיע בו כי הוא לא בא באופן מולד- זה שיודע לשים זין...
- חזרה החדווה לעשות וליצור.



י. התחדדו:
- הידיעה שלא אוכל כבר לעשות הכל בגלגול הזה.
- ההבנה שגם אני לא יכולה הכל.
- גמרתי להכחיש- אני שונאת מסיבות בגן הילדים- וכשבשנה הבאה הן תהיינה האחרונות שנועדו לי בימי חלדי- אהיה מאושרת מאוד.
- היכולת להעלב כאשר מישהו מבקר את אורחות חיי- אפילו כשזו עירית לינור.
- קבלת העולם והמידנה בפרט כביצה קטנטנה- אם אני יכולה לנהל צ'אט בפייסבוק עם ורד מוסינזון על ספר שיריה האלמותי- דברים שצריכים לעבור ומקומו בחיי- אכן מדמנה קטנה היא ישראל.

יא. אני יודעת לקלל, ואני עושה זאת כבר בקול רם ובכמה שפות.
יב. התודה על האנשים היקרים הסובבים אותי שהלכו והתרחבו בשנה האחרנוה.
יג. אנחנו אכן עשינו החלטה נכונה כששינינו את גורלן של בנותינו ושלנו כשעברנו לגליל- ולכל הציניקנים- הכוונה לשינוי לטובה.
יד. לא כל מי שפוגש אותי או מכיר קצת לעומק ישר מתאהב בי. וזה בסדר גמור. גם אני לא סובלת אותו בחזרה.
טו. אני אוהבת מאוד חצילים.
טז. אני שונאת להיות בדיאטה.
יח. החלפת אבקת הכביסה - כי צעירת בנותי גילתה אליה אלרגיה- לא עברה עלי בשלום- אני מאוד מתגעגעת לקודמת וישירף באש הגהינום מי שהחליף ל"קולון" את ההרכב.
יט. מודעת לעובדה שלעיתים מה שקובע את מצב רוחי הם דברים שיטחיים ועלובים, מה לעשות?! לפעמים דק עולמי כתוית על מרכך כביסה בדין צהוב.
כ. נמאס לי שכולם עוברים את אותו הקורס לשיווק בפייסבוק- לא עליתם על זה שאנחנו מקבלים 9000 הודעות זהות מבעלי עסקים שונים מידי יום?!?- אני לא אהרוס אתכם שאגלה שאף אחד כבר לא קורא, נכון?!
כא. שיותר מידי אנשים בסביבתי מתמודדים או מתים מסרטן. ולא - אני לא הולכת עוד להיבדק.
כב. שנרשמתי למסע מלכת המדבר- למה? ככה. אין לי תשובות יותר אקדמיות.
כג.  יש אנשים שקוראים אותי כדי לדעת מה קורה איתי כאילו בלי שאני אדע. אז אני יודעת- לא בגלל שאני האקרית מחשבים מתוחכמת- כאן אסתכן בלהיות רוחנית בשקל תשעים- אני מרגישה ויודעת. כמו שידעתי כל השנים מאז ועד היום.
כד. לא יצאתי מדעתי. תודה ושלום.



חג שמח.

והמתכון (כמעט שכחתי)
אצבעות שוקולד לפסח של חיים כהן
מרכיבים (20 מנות)
30 גרם חמאה
65 גרם שוקולד מריר
250 גרם קרם שוקולד ואגוזים (פרלינה, להשיג בחנויות המתמחות)
 
125 גרם קורנפלקס כשר
לגנאש
350 שמנת מתוקה
350 גרם שוקולד מריר
כלים
מעבד מזון
קלחת
קערה תואמת לקלחת
משטח סיליקון
רינג מרובע
משקל דיגיטלי
מטרפה
אופן ההכנה

אופן ההכנה

1. ממיסים את החמאה והשוקולד בסיר כפול. מוסיפים את קרם השוקולד-אגוזים ומערבבים.
2. מרסקים את הקורנפלקס לפירורים גסים במעבד המזון. מוסיפים את הקרם ומערבבים.
3. משטחים את העיסה בתבנית חד-פעמית מאורכת ומאחסנים במקפיא.
4. מביאים את השמנת לרתיחה בסיר ומכבים את האש. מוסיפים את השוקולד ומערבבים עד שהוא נמס לגמרי.
5. יוצקים את הקרם על העיסה הקרה בתבנית ומאחסנים במקפיא לכמה שעות.
6. לפני ההגשה משחררים מהתבנית וחותכים בסכין חדה לאצבעות.