יום שלישי, 19 באפריל 2011

דיונים בנושא הפסח- ולראשונה- חמתי מפציעה בבלוג עם מתכון


אזהרה- יש אנשים שהסקס אפיל של ליל הסדר שאני עומדת לתאר להלן עשוי לגרום להם לחולשה כללית, תחושת בחילה ונימול ביד שמאל... לא להיבהל- התגובה אך הגיונית אם את/ה לא בן/בת משפחתי והתסמינים לא מצביעים על בעיה רפואית או נפשית- אולי אפילו ההפך...

אז יללה,
יש מגזרים שלמים שעושים שמיניות באויר כדי להימנע מליל הסדר- אני?! תנו לי אחד כמו אתמול בכל שנה- ואני בהחלט מאושרת מאוד.
לפני שלוש שנים- אם זכרוני אינו מטעיני - איכשהו כולנו "הברזנו" לדוד יקי מהסדר.
הרהיב עוז- אחיו היחיד (להלן אבא שלי) ונסע ליוון.
געוולד...
מאז הכריז דוד יקי שהסדר מאוד מאוד מאוד חשוב לו- וכולנו מבקשים לא לזרוק זין בכללי- ולא לחשוב על הימלטות מהסדר בספציפי - ולהגיע בשנה היעודה (דוד יקי מכיר בנישואין, אוהב את בני זוגינו- אמנם פחות את העובדה שאנחנו צריכים מידי שנה להיות "בצד השני" - אבל הנימוס מחייב),
בקיצור- השנה כולנו אצלו.
בספירה הראשונית היה חשש שלא יהיה מקום. מקורות יודעי דבר מסרו לי שהיתה מחשבה רצינית לחלוטין לשבור קיר, המקור מצטט את דודתי מירה שטענה ששני אנשים לא צריכים כל כך הרבה חדרי שינה...


ועכשיו פאוזה למטרות הכי טובות שאני מכירה- בשתיים בלילה לפני ליל הסדר- נולד לי אחיין חדש!
(יש לי רק אחד- אח שלו- ככה שהתרגשותי גדולה...)
אז  ברוך הבא איילי מתוק לעולם!
(ובגלל זה לא היה צריך לשבור קיר והעולם תודה רבה לא שינה את מסלולו לכיווני שיפוץ- רק ילודה).

כדי לתת הבהרה ראשונית ומאוד חשובה על ליל הסדר אצלינו- אפשר פשוט לספר שעל כל חצי פסקה יש שיר,
אמיתי מההגדה, מאומץ על ידינו מהנקרה בדרכינו ודרכי אימותינו המורות, או שיש כמה - שאני נשבעת- שמתהווים בעצם משנה לשנה: מולחנים, מעובדים והופכים למשהו שכולנו נהנים לזייף ביחד.

ישב בעלה של בת דודתי ההריונית וטען בתוקף שבסדר הראשון שהוא נכח התנהגנו למופת- הוא לא מבין איך זה מחמיר מפעם לפעם, חשוב לציין- שהוא זה שישב בסוף עם השירונים וניצח על השירה בציבור....

אבא שלי ששתה הרבה, ולא תירוש, בחר לפזם לאורך כל ההקראות של כולם את שירי החג- משל היה רקע למצגת על פסח, ובידיו (כשל ניהולי/אופרטיבי) היתה הגדת "הלילה הזה" - עמוסה במידע והרחבות:
"ידעתם שביהדות אפגניסטן היה נהוג להשליך בצלים ושמים אחד על השני לזכר המכות?"(נשבעת שלא המצאתי כלום), וכשהוא הקריא כולנו זמזמנו לו כקונטרה את נעימת הנושא מעמוד האש.
הילדות היו מדהימות רוב הזמן, שרו, רקדו ושיתפו פעולה (יש יאמרו- דור שלישי להפרעה), כאילו שהיינו צריכים אותן כתירוץ- מי שלא ראה שלושה דורות רוקדים על שטח פנוי של מטר רבוע "באילו הידיים" לא ראה שמחת הפסח מימיו...

בקיצור- צחקתי כמו שלא צחקתי מזמן- זו הנישה האקולוגית שלי- איתה אני חולקת את חוש ההומור, את השמחות, האהבות והכאבים. וצודק הדוד יקי- אין כמו הסדר שלנו בעולם, ומי שלא רוצה- לא צריך...

הקומיקס הכי הורס על ליל הסדר שאני מכירה- דניאלה לונדון דקל, ומייד אחריו מתכון של חמתי- רוחל'ה לעוגת פסח מנצחת...


עוגת קרמבו לכל השנה ולפסח
מרכיבים:
5 ביצים
1/2 כוס סוכר
חב' פודינג וניל
חב' פודינג שוקולד
2 שמנת מתוקה
1 כוס חלב
 100 גר' שוקולד מריר
50 גר' חמאה


להקציף את החלבונים והסוכר לקצף יציב, ולהוסיף לאט את החלמונים.
להוסיף את חבילת הפודינג השוקולדים ולהמשיך להקציף.
לאפות בתבנית משומנת עד  שהקיסם יוצא יבש.
לצנן.
להקציף את שני יכלי השמנת, עם פודינג הוניל וכוס החלב.
למרוח על העוגה ולקרר במקרר.
להמיס את השוקולד עם החמאה באידוי (בן מארי), ולהחליק על הקצפת.
לשמור במקרר - בעיקר מבני הבית...

פסח שמח!!!!


תגובה 1:

סיגל ושקד - הבנידודים אמר/ה...

קראנו ביחד (כמו בהגדה) ולא הפסקנו להתגלגל מצחוק. מי שלא היה שם, לא יכול להבין שמחת בית השואבה מימיו...
חשוב להזכיר גם איך כל שירי כוורת התגלגלו להם לתוך סיפור ההגדה, ואיכשהו המערכונים של פוגי הוצאו מהקשרם והתחברו לסיפור יציאת מצריים - אין ספק שזו חתיכת משפחה יצירתית!!!
מתים עליך.
סיגל ושקד