חו"ל - בגניבה....

לפני 6-7 שנים בערך גיליתי שאני אוהבת בעיקר לטייל איתי.
מי שמכיר אותי יודע שאני אישה זקוקת חברה/משפחה/ חברות וחברים, אוהבת מאוד את ההורים והאחים שלי, ומתקיימת על בסיס יומי מקירבה ומגע. (כן, כן, אני מחבקת ומנשקת- גם חברים ומכרים לרגע).
כמה מפתיע היה לגלות שאני בעיקר אוהבת לטייל עם עצמי.
גם בפני עצמי להודות בזה היה הליך לא פשוט. בתור מי שתמיד מחשבנת "מה יגידו" ולא יכולה להרדם אם נדמה לה שמישהו לא אוהבת אותה אהבת נפש- התגלית שהפרטנרית הכי טובה לטיול שלי היא אני היתה מאוד מהממת מבחינתי.
מתי התגלה הנס?
בהתבודדות לייט.

אמא שלי נסעה לחו"ל להעביר השתלמות- ללונדון אם להיות מדויקת- והוזמנתי להצטרף.
רוב היום היא עבדה ואני הונחתי לנפשי...
היקום זימן לי (לא, לא יצאתי מדעתי- רגע סבלנות וגם אתם תבינו שדובר בהתערבות של השגחה עליונה...) יום מטמטם בלב חודש מרץ, יצאתי לבריטיש מיוזיאון בלי אג'נדות רבות לאותו היום. התערוכות שיעממנו קלות - ואז צנחה עלי התובנה- אני לבד! אני יוצאת מהמוזיאון! (כפי שניתן להבין הפעולה הזו לא התרחשה קודם לכן).
אכן יצאתי- והמשכתי ללכת.
במקרה אני מגלה לימיני מיצג סוסים, הלכתי עוד, והנה חילופי משמר בארמון המלוכה, חזרתי כשציפורים מזמרות מעל ראשי (באמא שלי!), ואז לפתע תזמורת המלוכה החלה להתאמן בחצר ליידי.
הלכתי לי יום שלם בתוך מיוזיקל.
וכך גיליתי את נפלאות החו"ל- אם בא לי 5 מוזיאונים ביום. אם מתחשק לי על הספר המדהים שבחיקי- אני "מבזבזת" 4 שעות בישיבה בקפה פסטורלי וקריאה. אם ברצוני לראות את אותה התערוכה או החנות המקסימה 3 פעמים באותו הביקור- כך יהיה! והתענוג העילאי בשתיקה, בחופש אמיתי- אין כמוהו.
תירגלתי שוב את העניין- שוב בבדידות מוגבלת- אצל אח שלי בניו יורק (הוא אפילו קצת נינזף כשלקח יותר מידי חופש לקראת בואי...) אז כבר המסע התארך ל10 ימים. השארתי שתי קטנטנות בבית...
ביום הראשון בכיתי, קניתי את כל בובות הבראץ שידועות לאומה האמריקאית, ומיררתי על מר גורלי- מה חשבתי לעצמי? איזו מן אמא אני? - הנה אני מתקשרת בעצמי למועצה לשלום הילד ומלשינה עלי....
ביום השלישי הגיע הערב על יום מקסים במיוחד וגיליתי שלא רק שלא התמוטטתי מגעגועים, אפילו לא חשבתי עליהם כל היום....
ומה משפחתי- בעלי ובנותי- קיבלו בתמורה?- אמא עם מצברים מלאים, בת זוג מתגעגעת - וארבעה טונות של בראץ. כולל רכבים, סוסים ובגדים (גם הדוד קנה)... הוא (אחי) מצד שני נחשף לכמות אומנות מודרנית שכנראה תספק אותו לכל חייו הבוגרים (או עד הטיול הבא איתי). אני מאידך- הפכתי ספצית ב-NBA - חזרתי לארץ ונמרחתי לילות על המסך לראות מי ניצח את האליפות הארצית...

היום - כשאני רוצה "יום כייף" לכולם ברור- וגם לי, שזה צריך להיות לבד... אפילו בדרום תל אביב או בוקר אחד בכרמיאל (אני ממש זולה לתחזוקה...).
ה-לונדון/פריז הקרוב- הולך להיות אחר מכל דבר אחר שהכרתי- עם אמא ועמר- ביתי המצוותית... חוויות אחרי מרץ.
ועכשיו למתכון ולסיפור הכי "אגדה אורבנית" חולי"ת שאני מכירה,
על העוגיות של נימן מרקוס- ולמי שלא מכיר- תהנו!!! שווה את המאמץ באנגלית...

My daughter and I had just finished a salad at Neiman-Marcus Cafe in Dallas & decided to have a small dessert. Because both of us are such cookie lovers, we decided to try the "Neiman-Marcus Cookie". It was so excellent that I asked if they would give me the recipe and the waitress said with a small frown "I'm afraid not." Well" I said, "would you let me buy the recipe?"

With a cute smile, she said YES". I asked how much and she responded, "Only two fifty, it's a great deal!" I said with approval, "just add it to my tab".. Thirty days later, I received my VISA statement from Neiman-Marcus and it was $285.00. I looked again and remembered I had only spent $9.95 for two salads and about $20.00 for a scarf. As I glanced at the bottom of the statement, it said, "Cookie Recipe - $250.00". That's outrageous!!!

I called Neiman's Accounting Dept. and told them that the waitress said it was "two-fifty," which clearly does not mean "two hundred and fifty dollars" by any POSSIBLE interpretation of the phrase. Neiman-Marcus refused to budge.. They would not refund my money, because according to them, "What the waitress told you is not our problem. You have already seen the recipe - we absolutely will not refund your money at this point." I explained to her the criminal statutes which govern fraud in Texas. I threatened to refer them to the Better Business Bureau and the State's Attorney General for engaging in fraud. I was basically told, "Do what you want, we dont give a damn, and we're not refunding your money." I waited a moment, thinking of how I could get even,or even try to get any of my money back. I just said, "Okay, you folks got my $250.00, and now I'm going to have $250.00 worth of fun."

I told her that I was going to see to it that every cookie lover in the United States with an e-mail account has a $250.00 cookie recipe from Neiman-Marcus... for free..She replied, "I wish you wouldn't do this" I said, "Well you should have thought of that before you ripped me off", and slammed down the phone on her.. So, here it is!!! Please, please, please pass it on to everyone you can possibly think of. I paid $250.00 dollars for this... I don't want Neiman-Marcus to ever get another penny off of this recipe....

(Recipe may be halved): 2 cups butter
4 cups flour
2 tsp. baking soda
2 cups granulated sugar
2 cups brown sugar
5 cups blended oatmeal (measure oatmeal and blend in blender to a fine powder)
24 oz. chocolate chips
1 tsp. salt
1 8 oz. Hershey bar (grated)
4 eggs
2 tsp. baking powder
3 cups chopped nuts (your choice)
2 tsp. vanilla

Cream the butter and both sugars. Add eggs and vanilla; mix together with flour, oatmeal, salt, baking powder, and soda. Add chocolate chips, Hershey bar and nuts. Roll into balls and place two inches apart on a cookie sheet..Bake for 10 minutes at 375 degrees. Makes 112 cookies.. Have Fun!!!

This is not a joke - this is a true story... Ride free citizens!!!! This isn't some stupid chain letter either.. pass it on.. if you don't, you won't die or get dumped.. you'll just do the world an injustice...

Thanx...