לא הייתי ספורטאית דגולה ולכן לאורך השנים לא נבחרתי ראשונה.
מי לא היה בסיטואציה? - רק המקובלים הניצחיים והספורטאים המושלמים (שמן הסתם יש הלימה רבה בין הקבוצות...)נבחרים ראשונים ובכלל.
בשלב מסויים שכנעתי את עצמי ואת סובבי שאני גם בעצם לא רוצה להיבחר, טכניקה ידועה מראש של הבלתי נבחרים. לא הייתי שייכת לקליקות, ומעולם לא היו לי חברות שנחשבו יפיפיות עולם.
ובאותה נשימה, לא הרגשתי בכלל מסכנה, היו לי תמיד חברות וחברים טובים, ואפילו בתיכון על אף חוסר צדודיותי הרב, שערי המקורזל ומשקפיי העבות, היתה לי אהבה ראשונה מתוקה וסודית כשחבורתי יפות, מוצלחות וטובות ממני (על פי ראות עינן לפחות), חיכו לאבירים בלתי מושגים.
לא נבחרתי ראשונה גם בצבא ולא שובצתי בתפקידים נחשקים של יפיפיות בלונדיניות, סיימתי קורס ת"ש ושובצתי בכלא 6... אבל בבליינד דייט זכיתי במדריך צניחה נחשק, אחריו הגיע מתקן אדם והסמל השווה של פלוגת הסיירות.
לא הייתי היפה, בטח לא המקובלת ובאנדרדוגיות מושלמת שמתי זין כלפי חוץ,
ונדקרתי בגב מהרכילויות - כן, כן חמודות שלי- שמעתי הכל. את המילים הפוצעות, את דו הפרצופיות.
כשבני זוגי תהו מה כל כך ועדיין פוגע בי הסברתי שכנראה נולדתי בלי האיבר שיודע לשים זין. אני נפגעת, לתמיד, ועד עמקי נשמתי.
כשסיפרתי לסובבותי שאני מתחתנת עם בחור מקסים וחכם ומתוק שאפילו נראה לא רע אבל שבקושי סיים 12 שנות לימוד, והוא עכשיו סטודנט ושליח ומשכונת רמת עמידר, לא צקצקו מאחורי הגב- התגובות הנדהמות הגיעו ישר לפנים, והצדיקות אפילו ניתקו מגע.
ולא,
עוד לא למדתי לשים זין, כשאני מגלה שיש אירוע שאני אמורה להיות חלק ממנו ולא הוזמנתי אני נעלבת.
וגרוע הרבה הרבה יותר מכך,
כשביתי לא נבחרת ראשונה שלא לומר אחרונה אני לא ישנה בלילות מרוב דמעות וכאב.
כשילד חסר רגישות ושכל עושה הצבעה בכיתה של התינוקת המקסימה שלי שבוחנת בהרמת יד מי שונא אותה,
אני כבר לא שותקת ונעלמת כמו שאני נעלמתי.
גיליתי את היכולות שלי להיות בליסטית ומסוכנת והכי נוכחת בעולם.
הבטחתי לעצמי שהן לא יתנו לעצמן להעלם, ולהעלב, ולשבת על המשבצת הזו מחד, מאידך- גם להיות מלכת הכיתה זו לא חובה קיומית, יש חיים גם במשבצות הפחות נוצצות,
בעיקר כי יש שם את הבנים השווים באמת - אלה שרואים אותך מבעד לשומן ולמשקפיים ושאפילו אוהבים תלתלים...
אבא שלהן ילמד אותן לשים זין.
אני מחכה בבית בשוך הקרבות- בדרך כלל עם מרק כתום.
מרק כתום פשוט ואהוב על ילדים
בצל בינוני קצוץ
3 שיני שום כתושות
להזהיב בסיר בינוני עם קצת שמן
דלעת (באריזה מהסופר- חתיכת דלעת שאפשר להתכבד בה...) קלופה וחתוכה לקוביות גדולות
4-5 בטטות קלופות חתוכות לקוביות גסות,
6-7 גזרים קלופים וחתוכים לקוביות
להזהיב עם הבצל והשום.
להוסיף 7-8 כוסות מים רותחים
מלח, פלפל שחור גרוס,
כף אבקת מרק עוף (לא חובה)
כף או שתיים פפריקה מתוקה.
אפשר גם אגוז מוסקט- קצת מאוד...
לבשל היטב עד שהירקות רכים מאוד.
לטחון במקל ריסוק או בבלנדר .
