מאז שכתבתי בפעם האחרונה אפילו ממשק העבודה בבלוגר השתנה.
נו שוין.
אז מה השתנה הערב הזה?
הכותבת קשישה יותר ועסוקה הרבה יותר ואפילו נהנית... הילדות גדלות הבעל שורד ואוהב ואהוב, ההורים עדיין בריאים (טפו טפו טפו), האחים מתפקדים עצמאית, הבית החדש כייפי, הגליל מקסים - מזג האויר נפלא- והכל מצוין.
איזה גועל נפש- אם אני שלפני 20 שנים היתה קוראת את כל הקסם הזה היא היתה דוחפת אצבע לגרון.
ישתבח שמו (לא באמת) השתנתי (מלשון שינוי לא פיפי), וטוב שכך.
מצאתי את עצמי משוטטת בקרב חברותי בפייסבוק- האלו שצירפתי לקהל חברי האקסלוסיבי (שכולל בערך 1000 איש... וכן, את כולם אני מכירה) כאשר הייתי עצמאית.
מודה, התרחקתי מקהל העוסקות באמהות ותינוקות - וטוב לי כך, ימים אלךו הם נחלת העבר וחיי שונים בתכלית היום.
יש לי מתבגרות ומבגרות מעבר לפינה ובפוטנציה- ואפילו בסממני גיל ההתבגרות המלבבים לא בא לי להתעסק.
התבגרתי גם אני מסתבר.
בכל יום שלישי שני בקניון המקסים שלי (שהוא סוג של שכונת חיים- כולם מכירים את כולם וכל הגעה שלי בבוקר לעבודה נראה כמו הפתיחה של התוכנית המיתולוגית -כשששון גבאי אומר בוקר טוב לאמא של יוני...) יש פסטיבל אמהות ותינוקות- לפעמים אני מוצאת עצמי משתוממת על העובדה שזה היה עולמי.
גדלתי ואני כבר יותר איתי ופחות עם תפקיד האמא הגדולה שבחרתי לי בזמנו.
אני אוהבת ספרים, מאוד, לבושתי אודה שלפעמים יותר מהקוראים שלהם... אני אוהבת את השינוי שאני רואה בפניהם של אנשים ובעיקר בפניהם של ילדים שהם מוצאים ספר אהוב. אני מאושרת על מח עצמותי שבאים להגיד לי שהספר שהמלצתי מצוין.
אז כנראה שזה מה שטוב עכשיו.
כנראה שאמהות ותינוקות שפעם מילאו את עולמי, ודגדגו ברחמי - כבר איבדו מקסמם. רחמי שקט לו, ולא חפץ בשינויים.
עכשיו לאט לאט- עם התחזקות רוחות הצפון המטאפוריות- הגיע תורי.
ככל שאני גדלה ומתקמטת- אני מפויסת הרבה יותר- כבר לא מודרת השינה מעיני אם מישהו לא מחבב אותי, אך עדיין רוצה תמיד להיות בסדר- בעיני בנותי, שכני ואפילו הבוס- ככה שהמהפך באישיות הוא לא גמור.
איך אמרה איילת- קולגה אהובה לעבודה? : ככל שאני מתקמטת יותר מבחוץ אני מתיישרת יותר מבפנים.
ועוד דבר- אולי זו תקופה קצת פחות הורמונאלית (בין הורמוני הרביה לבין גלי החום של גיל הבלות) שבה
, אלוהים ישמור, אני מצליחה לחשוב רציונאלית...
שככה יהיה לי טוב.
והשינוי הנוסף? - חוזר הבלוג...
שמחים?
אכפת לי?
מודה שכן...
ומתכון הסיום-
מרק הקרופניק שליווה את החורף האחרון...
ברוך שובי.
מרק גריסים ופטריות
החומרים: 2 בצלים חתוכים לקוביות לא קטנות מדי
3-4 גזרים קלופים וחתוכים לקוביות
5 גבעולי סלרי חתוכים לקוביות עם עלים קצוצים
3 כפות שמן זית
פלפל לבן גרוס
3/4 כוס גריסי פנינה
2 תפוחי אדמה
6 כוסות מים
חבילה של פטריות פורטובלו קטנות (או שמפיניון או יער) לפטריות המתורבתות כדאי להוסיף חופן פטריות יבשות משובחות
ההכנה: 1. אם השתמשתם בפטריות שמפיניון או פורטובלו, השרו את הפטריות היבשות בקערית עם מים רותחים.
2. בסיר גדול מאדים את הגזרים, הסלרי והבצל הקצוץ על אש קטנה 10-20 דקות תוך כדי ערבוב מזדמן.
3. שוטפים את הגריסים 3-4 פעמים בקערה עם מים, עד שתצא מהם הלחלוחית. מסננים היטב, מוסיפים לתערובת הבצל ומגבירים את האש. מוסיפים כ-2 כפות נוספות של שמן, מערבבים ומטגנים מעט, מתבלים במלח ופלפל גרוס טרי ומוסיפים מים או מרק עוף מסונן מדולל במים (אם השריתם את הפטריות היבשות יש לסנן אותן ולהוסיף לטיגון לפני הגריסים ואת מי ההשריה להוסיף לסיר.
4. מצרפים את קוביות תפוחי האדמה ומבשלים כ-20 דקות או עד שהגריסים מתרככים, אבל לא מאבדים צורה ומתמוססים. הם שותים את המרק ומסמיכים אותו, ויכול להיות שצריך להוסיף עוד מים במהלך הבישול, ואולי אפילו אבקת מרק (לא יותר מכפית).
5. מנקים את הפטריות ומאדים אותן מעט במחבת עם כף שמן. אפשר להוסיף להן טיפת שום כתוש.
6. מבשלים 2-3 דקות נוספות טועמים אם חסר מלח או פלפל ומסירים מהאש. מגישים מיד, אחרת המרק יסמיך מדי.
