בימים אלו ממש לפני 12 שנים שכבתי כמו צב על הגב בבית היולדות ליס (איכלוב/ הקריה?!), וחיכיתי בסבלנות לאחד מהשניים- שבכורתי תועיל לצאת מהבטן או לחילופין לזוז ולגאול את אמא שלה מלידה מזורזת.
נחשו מה...
הסיטואציה בה נשים נמצאות בסוג של הרמון נשי (ובכפיה חלקית...) קיים בעיקר בבתי יולדות
ובבה"ד 12/ ג'וליס/כל מקום אחר שעשית בו טירונות ודווקא שם האחווה הנשית היא מהטובות שיש למין הנשי להציע.
ובבה"ד 12/ ג'וליס/כל מקום אחר שעשית בו טירונות ודווקא שם האחווה הנשית היא מהטובות שיש למין הנשי להציע.
היה מ"כ אחד ששירת איתי בצבא שאמר כל הזמן :"כשהגלים גדולים הגדולים מתגלים" - מבחינתי זה השתמע למצב מחורבן אך כפוי שמוליד את הדברים הכי יפים (הוא גם נטה לצרוח במסעות "למה האחרונים תמיד בסוף?" - ככה שההערכה שלי אליו מוגבלת מאוד).
החברויות היפות והנעימות שהיו לי לרגע ולא הספיקו להיתכלות בריב, עלבון או שעמום התרחשו בשלושה מקומות בישראל- בצריפין (בה"ד 11 ובה"ד 12), בכלא 6 ובבית יולדות ליס.
שם נרקמו בין לילה ידידויות אמיצות, שיחות נפש עמוקות ושיתוף בסודות העמוקים ביותר שיש, ובאותה אינטנסיביות ברגע שנגמר הקורס/טירונות/סיום תפקיד או לידה- החברות הסתיימה עם הבטחה שנהיה בקשר, שמשהו כל כך מקסים חייב להימשך.
ושוב נחשתם נכון- ממש לא.
לעיתים רחוקות מאוד נתקלתי בהן- פעם אחת חצי שנה לאחר אחת הלידות - כשאני עוד מניקה ועמוק בחיתולים- והיא כבר עם בעל חדש...
פעם סתם ברחוב, לאחרונה גם בפייסבוק,
ו...
זו שנולדה לפני 12 שנים הגיעה לפני שנה לכיתתה החדשה בגליל וישבה ליד ילד אחד- נדב.
ביריד של בית הספר ראיתי גברת מוכרת- ביתי הסבירה לי שזו אמא של נדב, לקח לי בדיוק 5 דקות להבין שזו היא היא- זו ששכבה לידי במחלקת ה"היי ריסק" באיכילוב- שתינו מחכות ללידה בסיכון, של בכורתי שלי ושל נדב שלה...
לה לקח לילה להיזכר מי אני- ובבוקר- קיבלתי טלפון- היא זוכרת הכל, איך דיברנו, איך ילדתי קודם, איך היה לה קשה שעזבתי את בית היולדות לפניה...
אז מסתבר שיש- אחווה נשית אמיתית, אוהבת שלא מתלכלכת מריבים ושטויות - כזו שאין בה בחורים, ילדים, חברות אחרות.
מכיוון שיש לי זיכרון די היסטרי (היה מי שאמר לי פעם בצער: לפעמים אני ממש מרחם על הראש שלך- את לא מרוקנת ממנו כלום...) אני מקדישה את הטור הזה באהבה של התחלות לחברותי מקורס והטירונות- טל יודלביץ, שלי גרוס, ענת בן בסט, שירה דנילוב, גליה, כלנית, נטלי, לילך טולנאי, מיכל איתם, לחברות חדר הלידה לאורך שלוש לידות- סמדר, טל, דקר, מילי, אלונה, רחל ו...
חברותי לרגע- התחלנו המון דברים חשובים ביחד, ובימים אלו של התחלות חדשות וראש שנה חשוב באמת (של העצים והפרחים) אני נזכרת בכן מידי פעם, תמיד בחיוב רב, שולחת לחמי במרחב הוירטואלי ושומרת לכן ביסקוטי פירות יבשים פה- עם תה בגליל....
ביסקוטי פירות יבשים
חומרים לתבנית אינגליש-קייק אחת:
7 כפות קמח
5 כפות סוכר
1 כפית אבקת אפייה
קמצוץ ציפורן
1 כפית קינמון
3 ביצים
400 גרם תערובת אגוזים ופירות יבשים
מחממים תנור ל-180 מעלות.
מנפים את החומרים היבשים לקערה, מוסיפים ביצים, אגוזים ופירות יבשים.
מערבבים לתערובת אחידה.
מעבירים לתבנית אינגליש-קייק משומנת ואופים כ-20 דקות.
מצננים ומשחררים מהתבנית.
פורסים את הכיכר הכי דק שאפשר ומכניסים שוב לתנור לייבוש עוד 5-10 דקות בחום נמוך.
